#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הכניס חבילי פיאה איזוב וקורנית, האם הם מוקצים?	"אם הכניסם לעצים מוקצים הם, ואם הכנסים למאכל בהמה [או סתם (תוס&#x27; שבת קכ&quot;ח כ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)] אינם מוקצים"	סימן שכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקטום ולאכול מהם?	"מותר בידו ולא בכלי, וגם צריך למלול בראשי אצבעותיו ולא בכל היד, וביאר רש&quot;י (שבת קכ&quot;ח ע&quot;א) שלא יהא דרך חול [ומשמע מרש&quot;י שהוא דומה לטוחן, והאיסור למלול מלילות מבואר לעיל (סי&#x27; שי&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) הוי משום מפרק ודש]"	סימן שכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מי מלח 1) הרבה 2) מעט 3) עזין, בשבת?	"1) אסור, לרש&quot;י מפני שנראה שעושהו לכבוש כבשים ודמי לעיבוד עורות [ויש עיבוד אוכלין מדרבנן] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ולפי הרמב&quot;ם אסור משום שהוא כמבשל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&#x27;) 2) לר&#x27; יוסי אסור, אבל קיי&quot;ל כרבנן דמותר [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) אינו מותר אלא לאותו סעודה, אבל קיי&quot;ל כהא&quot;ר דמותר אפי&#x27; לסעודה אחרת אבל לא לצורך חול, ואינו דומה למליחת ביצה דאסור אם מולחו להניח דהוי חשש עיבוד, והא ראיה השבלי הלקט מחמיר בביצה ומקיל במי מלח לאותו יום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)], ואם כוונתו לצורך כבשים אסור אפי&#x27; דבר מועט (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב)] 3) אסור אפי&#x27; דבר מועט דנראה כאילו עושה מורייס לכבוש לזמן מרובה (רמב&quot;ם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [והיינו שני שליש מלח {ונראה דמכאן מוכח דמלח בזמנם היה לחין מאד ואינו דומה למלח שלנו}], ומבואר בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) דזהו דוקא לשיטת הרמב&quot;ם אבל לפי רש&quot;י הטעם הוא מפני שנראה כמעבד"	סימן שכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר משקין?	"דינם כמים, ואסור ליתן הרבה לתוך המלח (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מי מלח הרבה אם כוונתו לחלקם לתוך התבשילין?	"התוספת שבת מקיל, אבל הא&quot;ר ומאירי מחמירין מפני שנראה כאילו הוא עושה לצורך חול (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אמנם המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;כ ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא מפמ&quot;ג דמותר לעשות מי מלח הרבה לצורך נטילת ידים {ולכאורה זהו כהתוספת שבת, ובדוחק יש לחלק דלצורך נטילת ידים אינו נראה כאילו הוא עושה לצורך חול}"	סימן שכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להוסיף בו שמן?	"מהני אם מוסיף השמן להמלח או למים קודם שמערב המלח עם המים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [ויש מחמירים דהגמ&#x27; כתב היתר זה במעט לר&#x27; יוסי אבל אינו מוכח למהני במרובה לרבנן (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) בדעת הרמב&quot;ם דהטעם מפני שהוא דומה למבשל לא מהני הוספת שמן], ובעזים לא מהני (פמ&quot;ג שם)"	סימן שכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף חומץ במורייס?	"הא&quot;ר כתב שמותר כשכמעט נתייבשה לגמרי, וממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע אפי&#x27; לאחר שנתייבשה לגמרי, אבל העיר עליו הקצות השלחן (סי&#x27; קכ&quot;ח בדה&quot;ש ס&quot;ק י&#x27;) דאם נתייבשה לגמרי אסור ליתן עליו חומץ מפני שהוא עושה המורייס עכשיו [ובמ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; י&quot;ח) רוצים ליישב המ&quot;ב דכבר נחלש ע&quot;י שומן הדגים, ויש להעיר דהפמ&quot;ג כתב דלא מהני שמן על מי מלח עזים]"	סימן שכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח חתיכות של צנון?	"אסור למלוח הרבה חתיכות של צנון מפני שנראה כמעבד (רש&quot;י) א&quot;נ נראה ככובש כבשין שהוא מבשל [מדרבנן מפני שאין בו תולדת אור (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] (רמב&quot;ם) (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), אבל מותר למלוח כל אחד ואחד בפנ&quot;ע ולאוכלה דאז אינו נראה כמעבד או כובש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [והשו&quot;ע נקט טעמו של הרמב&quot;ם אע&quot;פ שבסעי&#x27; ב&#x27; נקט טעמו של רש&quot;י מפני שס&quot;ל דאין נפק&quot;מ בין הטעמים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ב, ע&quot;ש)]"	סימן שכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים שבכלל האיסור?	"כל דבר שצריך מליחה ודרכו לכבוש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אבל ביצים מותרים וכתב הלבוש מפני שאין דרך לעשות מהם כבשים, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דגם אין המלח מועיל להם כ&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וחידש רשז&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;א הע&#x27; ו&#x27;) דאם דרכן לכובשם שלמים ורק אח&quot;כ חותכים אותם מותר למלוח החתיכות [ועל כן ס&quot;ל דמותר למלוח מלפפונים מחותכים]"	סימן שכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מולחם 1) להניחם עד שיזיעו 2) להניחם לזמן מועט 3) לאוכלם לאלתר ממש?	"1) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; אחד אסור [ודלא כסמ&quot;ג וסמ&quot;ק (שמובא בתרוה&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ה) דמקילין בחתיכה אחת אפי&#x27; לזמן הרבה] 2) זהו הציור שיש חילוק בין אחד להרבה 3) מותר אפי&#x27; הרבה (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד וס&quot;ק י&quot;ז), ומ&quot;מ נוהגין לטבול רק אחד אחד ולאכול לאלתר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מלח על השלאטין?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם השלטי הגיבורים שמותר מפני שנותנין שמן עליו אח&quot;כ, וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) דמיירי כשנותנין עליו השמן תיכף"	סימן שכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפוך יין לתוך החומץ כדי שיתחמץ היין?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דלפי רש&quot;י מותר מפני שאינו נראה כמעבד, אבל לפי הרמב&quot;ם דדמי לכובשים כבשים ובישול ה&quot;נ דומה לכובש כבשים, והיד אהרן כתב דאסור משום עובדא דחול, אבל אם כוונתו להחליש כח החומץ בודאי מותר לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ד) מקיל בכל גווני, ובפרט אם החומץ פחות מהיין"	סימן שכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן אוגעקעס חיין בתוך הכבושים?	פשוט דזה אסור דהוא מכוין לכבוש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן שכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטבול כמה חתיכות אחת אחת לבדה, ואח&quot;כ אוכלם מיד?	"התרוה&quot;ד מקיל אפי&#x27; בדעת רש&quot;י [ודוקא כשאינם נוגעים זה לזה (מחה&quot;ש בשם הב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], וכן פסק השו&quot;ע [ולשון הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ג) המקיל לא הפסיד], אבל הב&quot;ח חולק עליו וס&quot;ל דלפי רש&quot;י דאסור משום מעבד ותיקון ה&quot;נ אסור, ומסיים הב&quot;ח דנוהגין לטבול אחד אחד ואוכל (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) או נותנין שמן או שומן במלח תחילה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ג)"	סימן שכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין הטובל במלח למפזר מלח עליהם?	"התרוה&quot;ד הביא אחד מגדולים דהורה דכל האיסור הוא לפזר מלח עליהם אבל מותר לטבול במלח אפי&#x27; הרבה מפני שאינו דומה לעיבוד, אבל התרוה&quot;ד חולק עליו דאינו משמע כן מרש&quot;י וסמ&quot;ג אלא אפי&#x27; בטיבול צריך לטבול רק אחד אחד לבדו (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן שכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח 1) בשר וביצה מבושל 2) בשר ודג חי?	"1) מותר למולחה לאכול לאלתר אבל להניחו לאחר זמן אסור [דאז דומה לעיבוד וכבישה (לבוש ומאמר מרדכי), ולפי הט&quot;ז רק דמי לעיבוד, ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ו) אסור מפני שהוא מטריח לצורך חול], ולפי המג&quot;א וט&quot;ז היינו לסעודה אחרת, ולפי הא&quot;ר וגר&quot;א היינו לצורך מחר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) משמע דנוטה להקל לסעודה אחרת (וכ&quot;כ הביה&quot;ל ד&quot;ה אסור), ובפרט אם יש חשש שמא יסריח דאז אפי&#x27; הט&quot;ז מודה דמותר [והב&quot;י משמע דמותר להערים שהוא רוצה לאוכלה לאלתר ויחזור ונמלך במקום הפסד] 2) כתב הב&quot;י דאסור אפי&#x27; במקום הפסד, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאסור אפי&#x27; אם הוא רוצה לאוכלה לאלתר דמיחזי כמעבד לפי שהמלח מכשירו ומתקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן שכא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדיח בשר במים 1) לאוכלה לאלתר 2) ביום שלישי כדי שלא יאסר?	"1) כן, דאין זה מקרי תיקון בגוף הבשר אלא הוא מסיר הדם בעין שעליו ודומה להדחת כלים (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר אפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם דאינו הפסד כ&quot;כ שיכול לאוכלה ע&quot;י צלי [אבל מודה בקצב שמוכר לאחרים או באווזות פטומות שאינו יכול לצלותם שיכול להדיחם ע&quot;י גוי (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל הא&quot;ר ונוב&quot;י מקילין אפי&#x27; ביחיד בביתו אפי&#x27; ע&quot;י ישראל אם א&quot;א ע&quot;י עכו&quot;ם, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ה) מקיל רק ע&quot;י עכו&quot;ם, אבל טוב לרחוץ ידיו עליהם אם אפשר (שע&quot;ת שם, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), וכן נקט המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק ס&quot;ק כ&quot;ט) דאם א&quot;א ע&quot;י עכו&quot;ם מותר אפי&#x27; ע&quot;י ישראל {ולכאורה צ&quot;ב דטירחא זו א&quot;א לעשותו למחר וא&quot;כ יהא מותר היום, וי&quot;ל דהכא גרע טפי דהיה אפשר מאתמול וכמ&quot;ש באבני מקורזלות, וכן מצינו לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ו) לגבי מים שלנו}"	סימן שכא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח פולין ועדשים?	"אסור למלוח הרבה פולין ועדשים אפי&#x27; כשהם מבושלים מפני שיש להם קליפה והמליחה מועיל להם והוי ככבישה ועיבוד (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {ופשוט דאם יש בהם שמן מותר, ולכן מותר למלוח טשאלינט אם יש בתוכו בשר או קישקא}"	סימן שכא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לדוך פלפלין בשבת?	"איתא בגמ&#x27; דמותר לדוך פלפלין בקתא של סכין [ולפי רוב ראשונים מיירי בשבת ולא ביו&quot;ט (ב&quot;י)], ועוד כתב הב&quot;י דצריך לדוכה על קערה ולא במכתשת, ונקטו רוב מפרשים דצריך לעשות שני שינויים אלו כדי שיהא שינוי גמור [וכן מדייק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) מרש&quot;י], דאל&quot;ה מיחזי כעובדא דחול [ודלא כמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דס&quot;ל דסגי באחד משינויים אלו להיות שינוי גמור (מחה&quot;ש)], ולפיכך מותר לדוך בקתא של סכין או בשולי הקערה ע&quot;ג השלחן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אבל לא ידוך במדוך של עץ דזה עדיין מקרי עובדא דחול (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן שכא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פלפלין מותר לדוך?	"מותר לדוך אפי&#x27; הרבה, ובלבד שהוא לצורך שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דוקא לצורך אותה סעודה]"	סימן שכא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שוחק כדרכו במכתשת?	אסור מדאורייתא משום טוחן, דחצי שיעור אסור מן התורה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)	סימן שכא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדוך פלפלין בתוך הבגד?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) דאסור משום מוליד ריחא, אבל מעורר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דהט&quot;ז לקמן (סי&#x27; תקי&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) משמע דחוזר בו ומקיל כהמהרש&quot;ל כיון שאינו מכוין לזה"	סימן שכא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך הפלפלין דק דק בסכין?	"ממג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) משמע דאסור משום טוחן, ולפי&quot;ז יש מקום להקל סמוך לסעודה וכמ&quot;ש בירק, והא&quot;ר נשאר בזה צ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), וביארו הגר&quot;ז (סעי&#x27; ז&#x27;) האגלי טל (טוחן סעי&#x27; י&quot;ב) דההיתר דסמוך לסעודה הוא דוקא במאכל שנאכל בפנ&quot;ע דאז ניכר שהוא התחלת הסעודה משא&quot;כ תבלינים הנאכלים בתערובת"	סימן שכא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לדוך מלח?	"הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל במלח דסגי בשינוי אחד דפלפלין חמיר טפי, אבל שאר האחרונים מחמירים להצריך ב&#x27; שינויים אף למלח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שכא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לטחון מלח מפני שאינו גידולי קרקע?	"כתב תשובת רע&quot;א (סי&#x27; כ&#x27;) דמלח שבא מן הקרקע נחשב כגידולי קרקע ויש בו איסור טחינה מן התורה [וכמ&quot;ש בכותש רגבים (ביצה ח&#x27;)], אבל מלח שבא משריפת המים מבואר בגמ&#x27; (שבת ע&quot;ג ע&quot;ב) דאינו גידולי קרקע, ומ&quot;מ כי היכי דיש איסור דרבנן במעמר ודש על דבר שאינו מגידולי קרקע ה&quot;ה בטוחן, וזהו כוונת התרוה&quot;ד דמתיר לטחון דבר שאינו גידולי קרקע בצירוף הראשונים דס&quot;ל דאין טחינה באוכלים, ובמלח לא שייך האי סברא דהרי אינו יכול לאוכלה בלא טחינה [וע&quot;ע בגר&quot;ז (סעי&#x27; י&quot;ב) דתירץ דדוקא אוכל גמור כגון בשר וגבינה שייך ההיתר דאינו גידולי קרקע ולא במלח דאינו נאכל אלא בתערובת]"	סימן שכא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדוך מלח סמוך לאכילה?	"אע&quot;פ שיש מקילין לטחון ירקות סמוך לאכילה (לקמן סעי&#x27; י&quot;ב) היינו משום שהוא חותך בסכין אבל כאן מיירי במדוך דהוי כלי המיוחד לכך ואסור אפי&#x27; סמוך לאכילה [מידי דהוי אבורר דאסור בכלי המיוחד לכך וכמ&quot;ש המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק מ&quot;ה, ביה&quot;ל ד&quot;ה מידי)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן שכא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מדיכו על השלחן האם הוא נחשב כשינוי?	הב&quot;י הביא מכל בו דלא מקרי שינוי כיון שדרכו להדקו בחול על השלחן, אבל מסתימת שאר הפוסקים בב&quot;י משמע דהוי שינוי, וכן כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) {ולכאורה הכל תלוי לפי המקום והזמן אם הוא נחשב כשינוי}	סימן שכא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלח שהיה דק מתחילה ואח&quot;כ נתבשלו ונעשה פתיתין?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לטחנו להחזירו כמו שהיה מעיקרא, וביאר החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ז) דאין טוחן אחר טוחן שייך אפי&#x27; אם לא נטחן כלל מעיקרא אלא שמחזירו לכמו שהיה מעיקרא משא&quot;כ אין בישול אחר בישול הוי דוקא כשהיה מבושל מעיקרא ומ&quot;מ אסור לטחנו במכתשת משום עובדא דחול (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ודין סוכר כמו מלח (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב שם)]"	סימן שכא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטחון בשר מבושל שראוי לאכילה בלא טחינה?	"יש הרבה צדדין להקל:&lt;br&gt;1) יש שיטת תוס&#x27; (שבת ע&quot;ד ע&quot;ב) דס&quot;ל דאין טוחן באוכלים אלא בסילקא [והרא&quot;ם חולק עליו וס&quot;ל דסילקא לאו דוקא]&lt;br&gt;2) יש שיטת הרא&quot;ש בשם הר&quot;ח דאין טחינה באוכלים כלל [ורש&quot;י חולק עליו, ובדעת הטור עי&#x27; בערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;]&lt;br&gt;3) יש שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאין טוחן אלא כשטוחנו כדי לבשלו, ואפי&#x27; אם הוא ראוי לאכילה בלא בישול [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דרצה לבאר דעת הרמב&quot;ם דא&quot;צ כדי לבשלו אלא ר&quot;ל חייב כשטוחנו דק דק כשיעור לבשלו דהמחתך לבשל חותך דק דק]&lt;br&gt; 4) כתב התרומת הדשן (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ו) דיש סוברים דדבר שאינו גידולי קרקע לית ביה איסור טוחן (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)&lt;br&gt;5) אם טוחנו לאלתר יש שיטת הרשב&quot;א דמקיל (מובא לקמן בסעי&#x27; י&quot;ב)&lt;br&gt;לסיכום, אע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא השלטי הגיבורים דס&quot;ל דבשר נחשב כגידולי קרקע ולפי&quot;ז יש מקום להחמיר, מ&quot;מ יש להקל כהתרוה&quot;ד דליכא טוחן כשאינו גידולי קרקע בצירוף הראשונים דלית להו טוחן באוכלין בכלל, והיינו דוקא כשהוא ראוי לאכילה בלאו הכי וממילא מקרי אוכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן שכא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איש זה אינו יכול לאוכלה בלא טחינה?	"כתב תרוה&quot;ד דאמרינן בטלה דעתו ומותר לטוחנו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שכא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא טוחן בשר חי לפני העופות?	"כתב התרוה&quot;ד דכיון שאינם יכולים לאוכלה בלא טחינה אסור לטחונה, והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) הרי קיי&quot;ל (סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) דאשוויה אוכלא מותר, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דכאן אינו אסור משום אשוויה אוכלא אלא משום דסמכינן על הפוסקים דאין טחינה אלא בגידולי קרקע וזהו דוקא כשהוא ראוי לאכילה בלאו הכי (וכמ&quot;ש למעלה), ולהכי כשאינו ראוי לאכילה אסור לטחון [ומ&quot;מ כשהוא לאלתר יש להקל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה דהואיל), אבל כשהוא ראוי לאכילה מותר אע&quot;פ שאינו ראוי למאכל אדם אלא למאכל בהמה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואינן) [אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל כהט&quot;ז דהאיסור הוא משום אשוויה אוכלא ואסור משום דחותך דק דק ומתמיה על דין זה], ועי&#x27; בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ז&#x27;) דזהו דוקא בבשר חי שחשוב ועומד לתרנגולין אבל בשר נבילה שרובן עומדים לכלבים מותר לחתוך דק דק דלהם ראוים לאכילה בלא&quot;ה"	סימן שכא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יכולים לאוכלה ע&quot;י הדחק?	"הפמ&quot;ג מסתפק בדבר זה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואינן) [וזהו לגבי טוחן, אבל לגבי אשוויה אוכלא מבואר לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד) דמותר דהוי משוויה אוכלא ולא מיטרחא אוכלא]"	סימן שכא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרור גבינה?	"כתב הריב&quot;ש דאסור לגרור גבינה ברי&quot;ב אייזי&quot;ן [ואפי&#x27; ביו&quot;ט (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב*)] מפני שהוא כלי המיוחד לכך והוי עובדא דחול, ואסור אפי&#x27; לאוכלה לאלתר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן שכא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחותכה דק דק?	"הוי כמו בשר דמותר ואפי&#x27; גבינה קשה דהרי יכול ללעוסה בקושי ויש עליו שם אוכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן שכא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללעוס בפיו ע&quot;מ לפלטו?	"מגמ&#x27; שבת (קל&quot;ג) משמע דהוי טחינה כלאחר יד ומותר לצורך מילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מחה&quot;ש), אמנם חידש המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דאם דעתו להאכילו לתינוק מותר (וכ&quot;כ האגלי טל טוחן אות ט&quot;ו) {ונראה לפרש דהוי כהתחלת אכילה משא&quot;כ כשהוא לצורך דבר אחר אינו נקרא אכילה כלל, ואפשר דיש מקום להחמיר לבלוע משהו מן האוכל כדי שיהא אכילה ממש}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ג) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דכוונת הגמ&#x27; הוא דבאמת מותר לחלל שבת לצורך התינוק אבל כל מה שאפשר לשנויי משנינן והיינו ללעוסו בשיניו אבל באמת הוא שינוי גמור ומותר לגמרי [ועי&#x27; לקמן סי&#x27; של&quot;א סעי&#x27; ז&#x27; דמשמע דאין בו איסור כלל, וצ&quot;ע]"	סימן שכא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי המיוחד לחתוך ביצים לפרוסות?	"כיון שהם חתיכות גדולות אינו בכלל טוחן אפי&#x27; בגידולי קרקע וממילא אין בו משום עובדא דחול (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד טוחן אות ד&#x27;, שש&quot;כ פ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27; והע&#x27; י&quot;ב)"	סימן שכא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשקות הירקות תלושים כדי שלא יכמשו?	"כתב הרשב&quot;א שמותר כיון שהם ראוים לאכילה ביומן כדרך שהם מותרים בטלטול, והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הרי בגמ&#x27; מבואר דמותר לסוך על מת, וש&quot;מ דאינו צריך להיות ראוי לטלטול, ותי&#x27; דמת מותר מפני שהוא צורך היום אבל להשקות על ירקות שאינם מצרכי היום אינו מותר אלא מפני שהם ראוים לאכילה ולטלטול [ולפי&quot;ז לצורך היום מותר אפי&#x27; אם אינם ראוים בלא השקאה, וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ב) &quot;וצ&quot;ע&quot;], ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א) דאם אינם ראוים לאכילה [אע&quot;פ שהם ראוים לטלטול] אסור להשקותם וכמו שמצינו בסוכה (מ&quot;ב) דאפי&#x27; להוסיף מים אסור להטריח בשבילם [דהוי טירחא לצורך חול], ולהשקותם חמיר טפי מלהוסיף {ומכאן ש&quot;מ דאסור לפזר מים על ההדסים וערבות בסוכות דאינו כמוסיפים אלא כנתינת מים מתחילה, אולם באופן דליכא טירחא יש להקל}"	סימן שכא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בירקות המחוברים?	"יש בו חשש איסור דאורייתא [או חורש או זורע (גמ&#x27; מו&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)], ואפי&#x27; עשבי בושם בכלי חרס בבית (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן שכא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך ירקות?	פסק השו&quot;ע דאסור לחתוך ירקות דק דק [דלא כראשונים המקילין בטחינה באוכלין] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור דק דק?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה המחתך) הביא מיראים דלא נודע לנו שיעור דקותן, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ז) כתב דצריכים להיות יותר גדולים ממה שנוהגין בימות החול, וע&quot;ע במנח&quot;ש (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) דמקיל כל זמן שצריך לטחון בשיניים מקרי גדולות קצת"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברצועות דקות?	"מרש&quot;י (שבת ע&quot;ד ע&quot;ב) משמע שיש איסור טוחן אפי&#x27; ברצועות דקות, וכן החמירו הקצות השלחן (סי&#x27; קכ&quot;ט בדה&quot;ש ס&quot;ק ב&#x27;) וריש&quot;א (ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;), אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד אות ג&#x27;) כתב דזהו דוקא בקנים דא&quot;א בענין אחר לעשות חילתא אבל באוכלים אינו טוחן אלא דק דק [והביא ראיה מחתיכת פת דמשמע דמותר אפי&#x27; בלא סברא אין טוחן אחר טוחן, ועוד הביא ראיה מהא דמותר לחתוך פרי לד&#x27; חלקים {ויש לדחות דפשוט דמותר לחתוך חתיכות אם הוא דק רק מצד אחד, והחידוש מרש&quot;י הוא דאפי&#x27; אם הוא דק מב&#x27; צדדין וארוך מצד שלישה אפ&quot;ה נחשב טוחן אבל פרוסת פת ופירות הוי דק רק מצד אחד ופשוט דאינו טוחן}], וכ&quot;כ רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך גרוגרות וחרובים 1) לפני זקנים 2) לפני שאר בני אדם?	"1) איתא בתוספתא דאין מרסקין וכו&#x27; וכתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דהיינו אין חותכין [ודלא כהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דמחלק ביניהם], ומ&quot;מ מבואר כאן דיש איסור טוחן באוכלין, ותי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ז) דשאני הכא שאינו ראוי לזקנים קודם הטחינה ולא מקרי אוכלין [ואע&quot;פ שכתב התרוה&quot;ד בבשר מבושל בטלה דעתו אצל כל אדם תי&#x27; החזו&quot;א דהיינו כלפי יחידים אבל כאן מיירי בכל זקנים ולא אמרינן בטלה דעתו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) דחה דדוקא בבשר שאינו גידולי קרקע אמרינן בטלה דעתו ולא לגבי דבר שגידולו קרקע] 2) חידש המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דכיון דראוי לאכילה אפי&#x27; בלא טחינה מותר לטחון, אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה לפני) דהכא מיירי בגידולי קרקע ואסור אפי&#x27; כשהוא ראוי לאכילה [ואורחא דמילתא נקט זקנים], וכן מבואר מגר&quot;א דהביא ראיה לשיטת הרשב&quot;א דמותר לאלתר מגמ&#x27; שבת (קנ&quot;ה ע&quot;א) דמיירי במטרח אוכלא ועל כרחך היה ראוי לבהמה קודם לכן ואפ&quot;ה הוכיח מכאן דלאלתר מותר, והביה&quot;ל מסיים בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דהמג&quot;א מודה דאסור לטחון צנון דאינו ראוי לאכילה בלא טחינה [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דרצה ליישב התוספתא ע&quot;פ הרמב&quot;ם דיש טוחן בפירות דוקא בדבר שדרכו לחתוך דק דק, ועוד רצה לפרש לולי דברי הרמ&quot;א דטעם האיסור הוא משום ממחק ולא משום טוחן]"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למעך בננה?	"החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ז) הביא ראיה מגרוגרות דאפי&#x27; כשנעשה גוש אחד נחשב טוחן [וס&quot;ל דאסור אפי&#x27; סמוך לאכילה דאין זה דרך אכילה ואינו מתיר אלא בשינוי], והשבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; צ&quot;ב) הביא עוד ראיה מירושלמי לגבי שום, אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד טוחן אות ב&#x27;) חולק על החזו&quot;א וס&quot;ל דשאני גרוגרות דנעשו פירורים הרבה אלא שנדבקים ע&quot;י הלחות משא&quot;כ בננה הוי ממש גוש אחד, אבל מסיים דטוב להחמיר כהחזו&quot;א ולרסק בידית של מזלג אבל אם א&quot;א יכול לרסק כדרכו [אלא שהקשה דלפי החזו&quot;א דס&quot;ל דמיעוך בננות הוי איסור דאורייתא יהא צריך ב&#x27; שינויים וכמ&quot;ש בפלפלין] (ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרר לחם?	"כתב הב&quot;י בשם הרשב&quot;ם דאין טוחן אחר טוחן, וכן פסק הרמ&quot;א, ומותר אפי&#x27; בכלי ובלבד שאינו כלי המיוחד לכך, ומותר אפי&#x27; להוסיף בו מים ובלבד שאין בו חשש לישה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לפרר), ומותר אפי&#x27; לאחר זמן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה החתיכות קטנות יותר ממה שהיו פעם הראשון?	"האגלי טל (טוחן סעי&#x27; ה&#x27;) מסתפק בזה, אבל פשוט לרשז&quot;א (שלחן שלמה ס&quot;ק י&quot;א) דאסור"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לטחון סמוך לאכילה?	"הב&quot;י הביא היתר זה מהרשב&quot;א ואינו מביא שום חולק עליו אבל משמע דחושש למחמירים דמסיים דנכון לחתוך החתיכות גדולות קצת, וכן הביא המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) בשם השלטי הגיבורים דמפקפק על היתרא של הרשב&quot;א, ומסיים דהמקילין יש להם על מה לסמוך (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), והחזו&quot;א הביא ראיה מלשון &quot;לפני הזקנים&quot; דמשמע אפי&#x27; סמוך לאכילה אסור אבל כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד טוחן אות ב&#x27;) דמשאר הפוסקים מבואר דלא חששו לדיוק זה וס&quot;ל דאינו סמוך לאכילה וכבר נתפשט המנהג להקל אלא דראוי לבעל הנפש להחמיר שלא לעשותו דק דק וכמ&quot;ש הב&quot;י ומ&quot;ב, אבל מסיים האג&quot;מ במקום צורך אין להחמיר אפי&#x27; לבעל נפש."	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נחשב סמוך לאכילה אם הוא עצמו אינו אוכלה?	"מקרי סמוך לאכילה אפי&#x27; לצורך אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) ואפי&#x27; לצורך בהמותיו (ר&quot;ן, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) ואפי&#x27; לצורך גוים (כה&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ה)"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא סמוך לאכילה?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) כשיצאו מבית הכנסת נחשב סמוך לאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתך בצלים וצנון דק דק שעה אחת קודם זמן האכילה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) בשם החיי&quot;א (כלל י&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) דקרוב לחיוב חטאת והבצלים אסורים באכילה [וגם אסור משום ברירת הקליפה] {וצ&quot;ב דהרי יש ראשונים דס&quot;ל דאין טחינה באוכלים ובדיעבד יהא מותר וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שי&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) (וכעין זה הקשה הערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;), וי&quot;ל דכאן מיירי בבצלים וצנון דאינם ראוים לאכילה בלא טחינה}, ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27; - ט&#x27;) אף שעה קודם הסעודה מקרי סמוך לאכילה, ואפי&#x27; יותר משעה מותר כפי הצורך"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חותך בכלי המיוחד לכך סמוך לאכילה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מידי) בשם הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) דכי היכי דאם בורר בכלי המיוחד לכך חייב ה&quot;נ בטוחן [ואפ&quot;ה מותר לטחון בסכין דזהו דרך אכילה]"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בהא&quot;ך מעסע&quot;ר?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) חושש דהוי כלי המיוחד לכך [וגם הוי עובדא דחול], אבל מצדד בביה&quot;ל (ד&quot;ה מידי) דהוי כקנון ותמחוי והוי רק איסור דרבנן, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) ס&quot;ל דהוי כסכין דעלמא"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא טוחן שאר דברים?	"אם הוא חותך עצים להבעיר חייב כשיעור לבשל כגרוגרת ביצה, אבל אם חותך ליהנות מהנסורת או חותך מתכת חייב בכל שהוא, ואם הוא מקפיד על המדה חייב משום מחתך (רמב&quot;ם, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן שכא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לרדות דבש מכוורת?	ר&quot;א ס&quot;ל דהוא איסור דאורייתא דתולש, אבל קיי&quot;ל כרבנן דהוי איסור דרבנן דנראה כעוקר הדבש ממקום גידולו	סימן שכא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להוריד הדבש הצף בהם?	1) אם נתלשו החלות מבעוד יום דעכשיו הדבש אינו מחובר להכוורת&lt;br&gt;2) אם נתרסקו מבעוד יום וצף הדבש ונתלש ממקום חיבורו אבל פשוט דאסור להוריד החלות דבש מהכוורת דהרי עדיין יש בתוכו דבש שמחובר בו&lt;br&gt;(רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח - מ&quot;ט)	סימן שכא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרסק החלות דבש?	"אסור לרסק החלות אפי&#x27; אם נתלשו מבעוד יום משום מפרק"	סימן שכא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבש שיצאו מעצמן?	אם יודע שיצאו מעצמן מבעוד יום מותר, ואם יצאו בשבת אסור גזירה שמא ירסק בידים אלא אם ריסקן מבעוד יום, ולפי הטור דוקא אם ריסקן יפה מבעוד יום [ואע&quot;פ שיש מקום לחלק דדבש עדיף דמעיקרא אוכלא והשתא אוכלא מ&quot;מ מסתברא דה&quot;נ צריך ריסוק יפה] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה שנתרסקו)	סימן שכא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרסק החלות לתוך קדירה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) מקיל, אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) לפי מש&quot;כ בסוף דבריו דהוי כמו בורר אוכל מפסולת השעוה ולפי ר&quot;ת אסור לסחוט בוסר לתוך הקדירה (לעיל סי&#x27; ש&quot;כ סעי&#x27; ה&#x27;) [משום בורר או דש] {וכתב הביה&quot;ל שם דבוסר ראוי ע&quot;י הדחק, וצ&quot;ל דה&quot;נ שעוה ראוי ע&quot;י הדחק}"	סימן שכא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עובר על איסור לש 1) בבר גיבול 2) באינו בר גיבול?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-de81a455b91ee7a319b0692a60142dfa5b2dcf16.jpg"">"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי שייך ההיתר דמעט מעט?	"מבואר בגמ&#x27; דשייך ההיתר דמעט מעט בקמח קלי, ולפי הרמב&quot;ם אינו בר גיבול וכיון שהוא רק איסור דרבנן אמרינן ההיתר דמעט מעט אבל בבר גיבול אסור אפי&#x27; מעט מעט (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, נתיב חיים, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דאפי&#x27; קמח קלי הוי בר גיבול ואפ&quot;ה שייך ההיתר דדבר מועט, וכתב הפמ&quot;ג לפי&quot;ז ה&quot;ה בקמח שאינו קלי שייך ההיתר דדבר מועט אבל השיג עליו הנשמת אדם הרי חצי שיעור אסור מן התורה והוא רצה לפרש מעט מעט דהיינו ע&quot;י שינוי, ודחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה שמא) ביאור זה דמבואר מכמה ראשונים דמעט מעט הוא בדוקא אלא ביאר הביה&quot;ל דכיון דמיירי בקמח קלי [דלא כפמ&quot;ג דכתב ה&quot;ה קמח שאינו קלי] א&quot;כ הוא ראוי לאכילה א&quot;כ מדאורייתא אין זה מעשה לישה אלא תיקון אוכל בעלמא דדרך אכילתו הוא ולפיכך מותר במעט מעט א&quot;נ הוסיף הביה&quot;ל דמלבד שהוא תיקון אוכל הוא ג&quot;כ סמוך לאכילה אבל בסתם קמח בודאי אסור מעט מעט דחצי שיעור אסור מן התורה {והביה&quot;ל בסוף הביא דברי הר&quot;ח דאפי&#x27; במעט בעי נמי שתי וערב, ומשיג עליו דמכל הפוסקים לא משמע כן, ובאמת צ&quot;ע מנליה בדברי הר&quot;ח דהוא מיירי במעט}, והחזו&quot;א ביאר השינוי דדבר מועט דכלפי דבר זה הוי שינוי לעשותו במועט"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לעשות השינוי דשתי וערב?	"מבואר לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) דשינוי דמעט מעט מהני רק למאכל אדם אבל השינוי דשתי וערב מהני למאכל בהמה, וכתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד לש אות ט&#x27;) דבכל מקום מהני השינוי דשתי וערב, וה&quot;ה דיכול לערב ע&quot;י סכין (אג&quot;מ שם אות י&quot;א) {אבל מה שמקיל באחורי הכף צ&quot;ב קצת למה אינו מוזכר עצה זו בשאר פוסקים}"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקמח קלי 1) לפי הרמב&quot;ם 2) לשאר ראשונים?	"1) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דקמח קלי אינו בר גיבול וגזרו אטו קמח שאינו קלי אבל במעט הקילו [בין ברכה בין בעבה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)], אבל בתבואה שלא הביאה שליש דהוו גסה כמו חול שנקראת שתיתא [דלא אתי למיחלף בלישת קמח שאינו קלי (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)] מותר אפי&#x27; הרבה אם הוא רכה אבל בעבה מותר במעט (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד וס&quot;ק נ&quot;ו) 2) ס&quot;ל דהוו בר גיבול ואפ&quot;ה התירו במעט וכמ&quot;ש הביה&quot;ל דהוי תיקון אוכל, וזהו בעבה אבל ברכה מותר אפי&#x27; הרבה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג)"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור בנתינת המים?	"רבי ס&quot;ל דיש איסור מדאורייתא בשעת נתינת המים, אבל לריב&quot;י ליכא איסור דאורייתא, אמנם דייקו הראשונים דאפי&#x27; לריב&quot;י יש איסור מדרבנן, ולפי הרמב&quot;ם היינו בבר גיבול אבל באינו בר גיבול מותר לגמרי, אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דאין חילוק בין בר גיבול לשאינו בר גיבול אלא בשניהם יש איסור מדרבנן ומ&quot;מ לא גזרו לצורך אדם ובהמותיו (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;), וכן מוזכר קצת בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;א)"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו ידוע סדר השינוי בנתינת המים?	"הט&quot;ז כתב דאסור ליתן המים בתוכו כיון שאינו יודע איך לעשות שינוי (וכן נקט החזו&quot;א), אבל הא&quot;ר מקיל לעשות השינוי המפורש בגמ&#x27; שיתן המאכל תחילה ואח&quot;כ המשקה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז), וכן מבואר בב&quot;י בשם התרוה&quot;ד כהא&quot;ר"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן mayonnaise על גבי טונא?	"כיון שהוא דבר עב ואינו מתערב מיד אינו אסור כנתינת מים (רשז&quot;א, ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;ו הע&#x27; מ&quot;ו) {אבל עדיין צריך שינוי בשעת הגיבול}, אכן מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) משמע דעדיין אסור משום שמתדבק מעט והוי כחצי שיעור דכתב דדבש קרוש אין בו חיוב חטאת דאינו כגרוגרת דאינו נכנס בקמח כמו מים {ולענ&quot;ד יש עצה דמהני לכו&quot;ע שיתן המיונז על ידו וילוש הטונא בידיו, ונמצא דכולו נעשה בשינוי גמור וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ו סעי&#x27; י&#x27;), ויש לעיין בזה דאולי דוקא במעט ואינו מכוין ולא הרבה בכוונה, וצ&quot;ע}"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב mayonaise ו-ketchup?	"כפשוטו אין זה לישה דאינו מדבק חלקים קטנים לעשות גוש אחד, וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד אות י&quot;ג) וארחות שבת (פ&quot;ו הע&#x27; כ&#x27;), אכן השש&quot;כ (פ&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;) מחמיר"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לערב טחינת מצה אפויה במשקה?	"אם הוא מעט [אפי&#x27; עבה] יכול לערבה כדרכו כיון שהוא ראוי לאכילה הוי כמו קמח קלי, אבל בהרבה צריך לנענע הכלי לערבה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) מצדד דהכל מותר דאין לישה אחר לישה {אבל י&quot;ל כמ&quot;ש הביה&quot;ל דאם יתייפה הלישה אסור}"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בתוספתא דאם מפרפר גלוסקא בפני חולה אינו יכול לגבלה?	לפי הט&quot;ז מיירי כשאינו יודע כיצד לשנות את הנתינת מים, ולפי הא&quot;ר צ&quot;ל דמיירי בעבה והרבה ולהכי אינו יכול לגבלה {דאילו במעט יהא מותר מפני שהגלוסקא ראוי לאכילה והוי כמו קמח קלי דהוי תיקון אוכל} (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו)	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר פירורי הפת יחדו?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פ&quot;ח הע&#x27; י&quot;ב) מחמיר דנתחברו ע&quot;י לחות שבפת, אבל הרבה חולקים דאין כאן משקין ועוד לא נתייפה ע&quot;י הלישה שניה"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתין על טיט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) דאסור משום לש [ואפי&#x27; בטיט קשה דהרי הוא נימוח בסוף (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו)], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ז) דאע&quot;פ שרוב ראשונים פוסקים כריב&quot;י מ&quot;מ יש איסור דרבנן בנתינת מים לחוד, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט) מסתפק אם מותר משום פס&quot;ר דלנ&quot;ל, והבית מאיר מקיל במקום צורך משום פס&quot;ר דלנ&quot;ל, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ז) דיש להקל במקום שהטיט אינו שלו דאז בודאי לא ניחא ליה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט) {וצ&quot;ב למה בטיט שלו יהא ניחא ליה בלישתו}, ומעורר הארחות שבת (ח&quot;א פ&quot;ו הע&#x27; צ&quot;ב) דמבואר לקמן (סי&#x27; של&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר "	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לכסות מי רגלים בחול ואפר?	"לא יתן מעט [דלפי תוס&#x27; ועוד ראשונים חייב כשאינו בר גיבול, ולפי הבעל התרומה ועוד ראשונים חייב בבר גיבול] דהוי פס&quot;ר דניחא ליה שרוצה שיבליע המי רגלים, אלא יתן הרבה חול ואפר כדי שלא יהא ניכר הלישה כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&#x27; - ע&quot;א) {ונראה לפרש דאז הוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל}"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר לבלילה עבה ורכה?	"כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) דתלוי אם אפשר לערותה מכלי אל כלי, ועוד כתב החזו&quot;א דאם שופך מים לבלילה שבתחילה הוא עבה ובסוף הוא רכה אזלינן בתר הסוף אם שופך בשפיכה אחת {וכן מבואר בחרוסת בשעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ו}"	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זורק זרע פשתן למים?	"איתא בגמ&#x27; זבחים (צ&quot;ד ע&quot;ב) דחייב משום לש, וכ&quot;כ השו&quot;ע לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ סעי&#x27; י&quot;ב), וביאר החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) דהיינו אפי&#x27; לריב&quot;י, ואפי&#x27; ברכה כיון שהם מתדבקים הרבה "	סימן שכא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרדל שלשו מערב שבת?	"איתא בגמ&#x27; דמותר לערבו בשבת בין ביד בין בכלי אבל לא בכח אלא מעט מעט, והתרוה&quot;ד ביאר דהיינו לנערו בהכלי עצמו אבל לא לערבו בכף אבל הב&quot;י חולק עליו דכפשוטו משמע דמותר לערבו בכף, וכן פסק השו&quot;ע דמותר לערבו בכף ובלבד שלא יטרוף בכח [והגר&quot;א הביא מקורו מרש&quot;י (שבת ק&quot;מ ע&quot;א), וס&quot;ל דהרמ&quot;א לקמן (סעי&#x27; ט&quot;ז) חולק עליו וס&quot;ל דלפי רש&quot;י אינו מותר בכף (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה)], וביאר הפמ&quot;ג דמיירי כשנדבקו מערב שבת מחמת לחות הפרי אבל לא היה נילוש בעצם מבעוד יום, ותמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה יכול) האיך מותר לטרוף בנחת בלילה עבה שהוא שינוי מועט [וכתב דאפשר דזהו כוונת הטור ושו&quot;ע דגם צ&quot;ל מעט מעט {אבל לכאורה גם זה לא מהני כ&quot;כ דחצי שיעור אסור מן התורה, וצ&quot;ל דבצירוף בנחת הקילו}], ולפיכך כתב הביה&quot;ל לולי דמסתפינא אמינא פשט אחר בגמ&#x27; [דלא כשו&quot;ע ופמ&quot;ג] דמיירי כשנילוש מערב שבת נילוש גמור ולפיכך בשבת מותר לערב דאינו עושה כלום אבל אם טורף בכח אז נתייפה שעושהו ראוי לשתיה ודמי ללישה אבל אם אינו טורפו בכח מותר מפני שהוא מפריד את החלקים שנדבקו ע&quot;י הלישה וזהו היפך לישה, והביא ראיה לפשט זה מהרמב&quot;ם {וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ס&quot;ט) דהביא משלטי הגיבורים פשט אחר באיסור טירוף דהוי טורח יותר ואומנות גדולה ותיקון גדול, ומשמע דהוי כמו עובדין דחול}"	סימן שכא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב שחלים עם יין וחומץ?	"לפי רוב ראשונים מותר לערבם בנחת ולא בכח דומיא דחרדל [והמהרש&quot;ל מקיל בכל דבר שאינו עב כעיסה, אבל הב&quot;ח חולק עליו, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג, ע&quot;פ מחה&quot;ש) הביא עוד ראיה מתרוה&quot;ד דאפי&#x27; אם אינו עב כעיסה אסור]"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שום שריסקו האם מותר לשחקו?	"כתב הרמב&quot;ם דאסור לשחקו, וביאר המגיד משנה דמיירי במחוסר דיכה א&quot;נ מפני שמתערב בו גריסין המחוסרים ריסוק ודיכה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;) {ויש לפרש ע&quot;פ מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב) דהרמב&quot;ם והרי&quot;ף ס&quot;ל דקודם ריסוק אסור מדאורייתא לרסק זיתים וענבים, בין ריסוק לדיכה אסור מדרבנן, בין דיכה לשחיקה מותר}"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערבו בכף?	"המחבר מקיל לערבו בכף כל זמן שאינו טורף בכח, אבל הרמ&quot;א הביא האו&quot;ז ומרדכי דמחמירים שלא לערבו בכף אלא ביד [או ינענע הכלי עצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג)], וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דמבואר במרדכי ואו&quot;ז דהיינו כשנתנו בשבת אבל אם נתנו מערב שבת מותר לערבו בכף בנחת [דלכו&quot;ע צריך שינוי בשעת הלישה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח)], ותמה הב&quot;י עליו דמבואר דס&quot;ל כרבי ואסור בשעת הנתינה וא&quot;כ איך מותר ליתן המשקים בשבת אפי&#x27; אם מערבו ביד ולא בכף והניחו בצ&quot;ע, והביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) רצה לפרש דהמרדכי עצמו ס&quot;ל דנתינת מים אינו גיבולו אלא דבא לפרש דעת האו&quot;ז דס&quot;ל כרבי, אבל עדיין אינו מתיישב המג&quot;א דס&quot;ל בדעת האו&quot;ז דמותר ליתן המשקים בשבת, והגר&quot;א כתב דיש ט&quot;ס במרדכי וצ&quot;ל דוקא אם נתן המשקה מערב שבת אז מותר לערב בשבת ביד, ולפי&quot;ז הכל מיושב אבל לא ניחא ליה לביה&quot;ל דהב&quot;י ודרכ&quot;מ הארוך והמג&quot;א הביאו המרדכי כגירסא דבפנינו, וצ&quot;ע."	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הבעל התרומה, אם נתן משקה מבעוד יום האם מותר להוסיף 1) עוד משקה בשבת 2) עוד אוכל בשבת?	"1) כן, דהרי אינו עושה עיסה אלא מרכך העיסה, אבל אם נתן איזה טיפות מערב שבת לא מהני דאינו נקרא מגובל (ב&quot;י בשם תרוה&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה) [וכגון שנתן מעט מן המעט (ביה&quot;ל ד&quot;ה דוקא)] 2) אסור מפני שהוא מגבל מה שהוא מוסיף (חוט שני ח&quot;א פי&quot;ג ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב ה-peanut butter אם צף המשקה למעלה?	"כן, דהיה נילוש כבר מבעוד יום ועכשיו הוא מוסיף משקה ולא אוכל (שש&quot;כ פ&quot;ח הע&#x27; כ&quot;ב - כ&quot;ד)"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מהני שינוי בסדר נתינת מים?	"כתב התרוה&quot;ד דלא מהני לבלילה עבה הואיל ונחשב כבלילה גמורה ורק מהני לבלילה רכה, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דאסור אפי&#x27; לאותה סעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו)"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבלילה רכה, אם עושה שינוי בנתינה האם צריך עוד שינוי בהגיבול?	"התרוה&quot;ד ורמ&quot;א וט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) ס&quot;ל כן [השינוי בנתינה לצאת רבי, והשינוי בגיבול לצאת ריב&quot;י], אבל הדרישה וחזו&quot;א ס&quot;ל דמאחר שעשה שינוי בנתינה תו לא צריך עוד שינוי אפי&#x27; לריב&quot;י, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) פסק דצריך ב&#x27; שינויים "	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתיכות שאינם דק דק?	כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) דאין בהם איסור לש (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח) {ונראה דאינו תלוי באיסור טוחן אלא כל זמן שאינו נראה כגוש אחד אין בו איסור לש}	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות בלילה עבה בשבת?	"לפי רבי אסור בכל אופן, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק פ&quot;ד) בשם הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) דאם א&quot;א לעשותו מערב שבת מותר לסמוך על רוב ראשונים דפוסקים כריב&quot;י [וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;א) בשם החיי&quot;א דאינו מקיל אלא ע&quot;י עכו&quot;ם, ע&quot;ש מש&quot;כ], אבל פשוט דצריך שינוי בגיבול, וחידש הט&quot;ז דגם טוב לעשות שינוי בנתינת מים לרווחא דמילתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח) {וצ&quot;ב, ואפשר דאע&quot;פ דלרבי לא מהני שינוי בנתינת המים מ&quot;מ הא מיהת מהני לעשותו איסור דרבנן}"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בפסח שחל בשבת ושכח לעשות החרוסת?	"יעשהו בלילה רכה וישנה הסדר נתינה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח), והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק פ&quot;ו) הרי יש ענין לעשותו עבה בדוקא, ותי&#x27; דאפשר דסגי אם הוא עבה בשעת עשייתו {ומכאן ש&quot;מ דאע&quot;פ שהוא עבה בתחילה מ&quot;מ אם נעשה רכה ע&quot;י הנתינת מים נחשב כבלילה רכה וכמ&quot;ש החזו&quot;א לעיל}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תע&quot;ג סעי&#x27; ה&#x27;"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטרוף ביצים?	רש&quot;י (שבת ק&quot;ט ע&quot;א) כתב דאסור מפני שנראה דבעי למשדינהו בקדרה, ולפי&quot;ז דוקא ביצים אסורים, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) הביא מהגהות מיימוניות דאסור לטרוף כל דבר, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) פסק כרש&quot;י דדוקא ביצים אסורים	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן ביצים טרופות לתוך בארש&quot;ט חמה בשבת?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד) מקיל כשכוונתו לגוון משום אין צביעה באוכלים [וכמ&quot;ש בביצה וחרדל] אבל אם יש בו חומץ הרבה אסור דמבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; ס&quot;ט) דחומץ מבשל בכלי שני, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) כתב דאפשר להקל כשאין בו חומץ הרבה {ונראה לפרש דכוונתו להקל מדינא משום אין צביעה באוכלים אע&quot;פ שיש מקום להחמיר, אבל מצד בישול בכלי שני אינו חושש לחשש קלי הבישול מפני שהוא דבר שאינו מתכוין שהרי אינו מכוין לבשל הביצה, אבל אם יש בו הרבה חומץ אז דינו ככלי ראשון ואסור משום בישול}"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עבר על לש בשבת?	"אם עבר רק על הנתינת המים בודאי אין לאסור, אבל אם עשה לישה גמורה בשבת אסור אפי&#x27; בדיעבד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) {אבל נראה דאם היה ראוי לאכילה בלא&quot;ה כגון ביצים או טונא הוי רק תיקון אוכל דהוי איסור דרבנן (וכמ&quot;ש הביה&quot;ל ד&quot;ה שמא) ובשוגג יש להקל וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (ריש סימן שי&quot;ח)}"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, כיצד ראוי לעשות 1) בלילה רכה 2) בלילה עבה?	"1) מותר לעשותו בשבת, ויעשה שינוי בשעת הנתינת ועוד שינוי [כגון שתי וערב] בשעת הגיבול 2) לכתחילה יש ליתן המשקה לתוכו מבעוד יום, ואז יעשה הגיבול בשינוי, ואם הוא דבר שא&quot;א לעשותו מבעוד יום יש להקל לעשותו בשבת בשינוי, וטוב לשנות גם סדר הנתינה, ובדבר שאינו בר גיבול בודאי יש להחמיר [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) דאם אינו ראוי לאכילה אפשר דאין להקל אלא ע&quot;י גוי]"	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-yogurt שיש חתיכות של פירות למטה?	{לכאורה מותר לערב בשינוי דאע&quot;פ שהוא בלילה עבה מ&quot;מ אינו עושה מעשה נתינה אלא מעשה לישה, אמנם פסק הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דא&quot;צ שום שינוי דאין כאן לישה כלל דאין הפירות מתדבקין יחדו}	סימן שכא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות בשבת 1) יינומלין 2) אלונתית?	"1) [שליש יין ישן, שליש דבש, שליש פלפלין (ירושלמי, מובא בביה&quot;ל לעיל סי&#x27; ר&quot;ב)] כן דהוי מאכל בריאים 2) [יין ישן, מים צלולים, שמן אפרסמון] לא דהוי לרפואה לצנן אדם לאחר שיצא מבית המרחץ (גמ&#x27; שבת ק&quot;מ ע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה שהוא), וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&#x27;) דפשוט דה&quot;ה דאסור לשתותו, ועי&#x27; בירושלמי (ברכות פ&quot;א ה&quot;א) דחכמים סברי דאע&quot;פ דאסור לעשותו מותר לסוכו, כ&quot;כ החרדים, וצ&quot;ל לדעת המ&quot;ב דהירושלמי מיירי בדבר אחר דאינו ממש רפואה אלא דבר שנאכל לבריאים ורק עובדא דחול לעשותו (ר&quot;י באק)"	סימן שכא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסנן ולטרוף היינומלין?	"התוס&#x27; רי&quot;ד מקיל [ואינו אסור משום בורר דאינו מכוין להוציא הפסולת אלא מכוין שיהא דק וצלול (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג**)], אבל השלטי גיבורים חולק עליו דהוי טורח יתירה ואומנות גדולה ותיקון גדול [וכמ&quot;ש שאין לטרוף חרדל {וזהו פשט אחר באיסור לטרוף חרדל}] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט)"	סימן שכא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתת קידה לתוך החומץ?	המהרי&quot;ל אוסר מפני שהוא דומה לאיסור לעשות הילמי, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) מקיל דאין זה דמי לכובש כבשים אלא לעשיית יינומלין דמותר, ולכו&quot;ע מותר לעשות מעט (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט)	סימן שכא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שורין חלתית בשבת?	"לכו&quot;ע אסור בפושרים ויש מח&#x27; תנאים לגבי צוננים וקיי&quot;ל כרבנן דאסור אפי&#x27; בצוננים דהוי לרפואה [ליוקרא דלבא (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א)], ומבואר בגמ&#x27; דאינו אסור משום גזירת שחיקת סממנים אלא משום שדרכו לעשותו בחול, ונפק&quot;מ הוא דאסור אפי&#x27; כשאינו מכוין לרפואה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שדרך) {ויש לפרש דאינו אסור משום שהוא עושה רפואה דהרי מבואר בסמוך דמותר לשתותו דקצת בריאים שותהו ואינו ניכר שהוא לרפואה, אלא הטעם שאסור לעשותו הוי משום עובדא דחול}"	סימן שכא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשרותו בחומץ?	"כן, ומותר לטבול פתו בתוכו שדרכו לעשותו בחול ואינו ניכר שהוא לרפואה, וממילא מותר אפי&#x27; אם כוונתו לרפואה (ביה&quot;ל ד&quot;ה פתו) {ואין להוכיח מכאן דמותר לערב תרופה לתוך המאכל להתיר לאוכלה בשבת דכאן מיירי כשדרכן של הבריאים לערב החלתית בתוך החומץ, וכן החמיר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;ו), אבל רשז&quot;א מקיל (ארחות שבת ח&quot;ב פ&quot;כ הע&#x27; ק&quot;צ)}"	סימן שכא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרה החלתית במים מאתמול?	מותר לשתותו בשבת דדרך קצת בריאים לשתותו ואינו ניכר שהוא לרפואה, ובמקום שאין המנהג שבריאים שותיהו אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב)	סימן שכא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לשתות החלתית קודם שבת?	"אם כבר שתה ביום ה&#x27; וביום ו&#x27; יש סכנה אם אינו שותהו בשבת ולפיכך מותר אפי&#x27; לשרותו בשבת, ולכתחילה יש לחממה ע&quot;י חמה אבל אם א&quot;א מותר אפי&#x27; ע&quot;י אור דהוי סכנה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה) {ומכאן משמע דאין היתר להמשיך רפואה שהתחיל מלפני שבת דכאן אינו מותר אלא מפני שהוא סכנה אם לא ימשיך, אכן ריש&quot;א (קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; מ&#x27; אות ב&#x27;) מקיל אפי&#x27; בלא סכנה כשאינו צריך לעשות התרופה אלא היא מוכנת כבר, ועי&#x27; שש&quot;כ פל&quot;ד הע&#x27; ע&quot;ו, וביאר ר&quot;י באק דכאן הוא עובר על איסור עובדא דחול כשהוא עושהו בשבת ועל כן צריך הטעם דסכנה אבל לקיחת תרופות סתם אפשר דמותר אפי&#x27; בלא סכנה}"	סימן שכא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשום ובוסר ומלילות שריסקן מערב שבת?	אם הם מחוסרים דיכה אסור לדכותם אבל אם הם מחוסרים שחיקה מותר [אבל לא יטרוף בכח (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז)] [ודלא כהט&quot;ז דס&quot;ל בדעת הטור דעדיין אסור מדרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)]	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדוך דייסא מבושלים?	"הב&quot;י הביא מתשובת הרמב&quot;ם דלאחר שהסירה מהאש מותר לערבה ולדוך אותה מפני שכבר דכו אותה וגם נתבשלו כל צרכן ואינן מחוסרין אלא שחיקה מעט (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח) {וצ&quot;ב דאם דכו כבר למה צריך שכבר נתבשלו, ונראה דכל אחד הוא סברא בפנ&quot;ע להתיר והרמב&quot;ם בא להתיר אם נתבשלו הרבה מלבד מה שכבר דכו אותם, וכ&quot;כ החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) דאם נתבשלו פקע ממנו איסור טחינה, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד טוחן אות ה&#x27;) נמי מקיל אם הם מבושלים הרבה אם הם מחוסרים מעט שחיקה [ומתמיה על התפא&quot;י דמקיל במרוסק מעט], והשש&quot;כ (פכ&quot;ו הע&#x27; כ&quot;ב) נמי מקיל כשנתמעכו היטב ע&quot;י בישול}"	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליק האוכל בשבת?	"אם א&quot;א בלא&quot;ה אסור מדרבנן דומיא דעיבוד באוכלים דאסור מדרבנן אם א&quot;א בלא&quot;ה [ואפי&#x27; לאותה סעודה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט)] (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א), אבל אם אפשר בלא&quot;ה מותר מדינא ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;א המחמיר תבא עליו ברכה, ומבואר מהביה&quot;ל (ד&quot;ה במאכל) דהיינו דוקא בדבר שדרכו ליפות ולהחליק המאכל ע&quot;י המירוח ומיחזי כממרח, ויש עוד היתר מהמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ט) דאם אין דעתו להחליק אלא למלא מקום הריק או לממרח על הלחם מותר בכל אופן [אפי&#x27; בדבר שדרכו ליפות ע&quot;י מירוח] (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה תע&quot;ב) אע&quot;פ שמחמירים בפס&quot;ר באיסור דרבנן מ&quot;מ כיון שראוי לאכילה בלא&quot;ה א&quot;כ הוא מותר מדינא, ומש&quot;ה מותר להוציא מאכל ע&quot;י לחיצת שפופרת מפני שאינו מכוין לצורה (שש&quot;כ פי&quot;א סעי&#x27; י&quot;ד) {ונראה דראוי להחמיר שלא למרח icing על עוגה דהוא מכוין ליפות וגם דרכו ליפות ולהחליק}"	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא ממרח האוכל לסתום פי החבית?	"אע&quot;פ שהוא ראוי לאכילה מ&quot;מ אסור משום ממרח וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; שי&quot;ד (ביה&quot;ל ד&quot;ה תע&quot;ב), ועל כן אסור למרח חמאה על שפתיים יבשות [מלבד איסור רפואה] אלא יטפטף החמאה עליהם בלא מירוח (שלחן שלמה ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח משחה מתחת לחיתול של תינוק?	"הפוסקים מקילים לטפטף ולא למרח אע&quot;פ שהוא ממילא מתפשט אח&quot;כ {וצ&quot;ב דהקשה הביה&quot;ל דפס&quot;ר אסור אפי&#x27; באיסור דרבנן ותירץ דהתם מיירי באוכלים שמדינא ליכא איסור אבל בנד&quot;ד אינו אוכלים, וצ&quot;ל דבמקום חולי וצורכי תינוק הקילו בפס&quot;ר דלנ&quot;ל}"	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקלוף 1) שומים ובצלים 2) תפוחים 3) לפת וגזר?	"1) איתא בירושלמי דחייב משום בורר, וביאר הב&quot;י דהיינו לאוכלה לאחר זמן אבל לאלתר מותר [והא דכתב הרמ&quot;א &quot;אסור&quot; ולא &quot;חייב&quot; לאו דוקא א&quot;נ לאשמועינן דלאלתר מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה לקלוף)] 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&#x27;) דה&quot;נ מותר לאלתר ואסור לאחר זמן, והשיג עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) הרי רוב העולם אוכלים הקליפה של תפוחים בלא הדחק ויהא מותר אפי&#x27; להניח (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ז), וכתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד בורר אות ח&#x27;) דאין כוונת הפמ&quot;ג לחלוק על המג&quot;א אלא להקשות עליו, והתירוץ הוי כיון שהוא מקפיד עליו הוי כשני מינים [ואפ&quot;ה האג&quot;מ מקיל בעור עוף דזהו מין אחד ממש] 3) השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;ז) הבין בדעת הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) דהוי קליפה שבני אדם מקפידים עליו ואינו מותר אלא לאלתר {ויש לדון אם זהו כוונת הפמ&quot;ג}"	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור לקלוף מפני שהוא נוטל הפסולת מן האוכל?	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה לקלוף) כיון שא&quot;א בענין אחר ודרך אכילתו בכך לא מקרי פסולת מן האוכל, ועוד חידש הביה&quot;ל לולי דברי הראשונים דקולף אינו צורת מלאכת בורר כלל ומותר אפי&#x27; לאחר זמן דומיא דמעמיד ערימה בבית {אבל אין לסמוך על זה למעשה}"	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקלוף הרבה בצלים לאלתר?	הב&quot;י הביא שרבינו פרץ אוסר מפני שנראה כבורר, והקשה עליו הביה&quot;ל (סד&quot;ה לקלוף) דאינו משמע כן מהירושלמי, ואפשר דמטעם זה השמיטו הרמ&quot;א דין זה	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא הגרעינים שבתוך השזיפים?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) מקיל לאלתר דומיא דקליפה דהוי א&quot;א בענין אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ט) {וצ&quot;ב דהרי אפשר ליטול האוכל מתוך הפסולת, ונראה לפרש ע&quot;פ מש&quot;כ הביה&quot;ל לעיל (שי&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27;, ד&quot;ה הבורר) להתיר לברור העצמות כיון דנבראו יחדו הוי תיקון אוכל בעלמא ה&quot;נ הוי תיקון אוכל בעלמא}, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;) מחמיר דצריך לאחוז הגרעין וימשוך הפרי ממנו, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד בורר אות ז&#x27;) כתב דלכתחילה יש להשליכה מפיו אם אפשר."	סימן שכא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור לקלוף משום מפרק?	"תי&#x27; רע&quot;א דהקליפה בטל להפרי וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שי&quot;ט) דאם נתפרקו השבלים מן הדגן מערב שבת מותר לקלפו בשבת, אבל הקשה רע&quot;א (שם) למה אינו אסור משום כותש דהוא מפרק כדמבואר בגמ&#x27; שבת (ע&quot;ד ע&quot;א), ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה לאלתר) דהתם מיירי כשהוא כותש בכלי אבל כשהוא קולף ביד ליכא איסור, והביה&quot;ל מסיים &quot;ולא אאמין שיצא זה מפי הגאון רע&quot;א רק מאיזה תלמיד טועה&quot; [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; שי&quot;ט]"	סימן שכא סעיף יט		
